כמעט כל מי ששוחה חתירה מכיר את ההרגשה הזו: אחרי בריכה וחצי פתאום נגמרים לכם הכוחות, אתם נאבקים על כל נשימה – והריח של הכלור ממלא את הפה • מומחים חושפים: "99% מהאנשים לא מצליחים לשחות חתירה מעל 4 דקות ברצף" • בבית הספר הגדול בעולם ללימודי שחייה, TI, טוענים כי ניתן ללמד כל אחד לשחות חתירה למרחקים ארוכים בלי להתעייף – בכל גיל ובכל רמת כושר • הסוד: במים אין משמעות לשרירים חזקים, אלא לטכניקה שמפחיתה את ההתנגדות • נשמע טוב מכדי להיות אמיתי? יצאנו לבדוק
כמעט כל מי ששוחה חתירה בבריכה מכיר את הסיטואציה הזו: אתם נכנסים למסלול מלאי מוטיבציה, מתחילים לשחות, אבל באמצע הבריכה השנייה הריאות כבר צועקות "הצילו". אתם עוצרים בצד, מתנשפים כמו אחרי ספרינט בעלייה – ולא מצליחים להבין איך ייתכן שדווקא בבריכה הכושר שלכם פתאום נעלם.
"זה הרגע שבו רוב האנשים אומרים לעצמם 'כנראה ששחיית חתירה זה פשוט לא בשבילי'", אומר גדי כץ, המדריך הראשי של TI בישראל. "אבל האמת היא שזה לא קשור לרמת הכושר הגופני. יש לנו תלמידים שהגיעו מיחידות מובחרות והתעייפו אחרי 50 מטר, פשוט כי הם ניסו להשתמש בכוח במקום במוח".
טופס אישי ומאובטח באמצעות טכנולוגיית SSL מתקדמת.
קחו למשל את מיכל ד' (36) מהרצליה, מדריכת פילאטיס שמכירה את הגוף שלה היטב. "הייתי בטוחה שאם אני יכולה להחזיק פלאנק 3 דקות, אני אוכל לשחות לפחות 5 בריכות חתירה ברצף. אבל במים הכל היה אחרת. הגוף שלי פשוט לא שיתף פעולה. הרגליים שקעו, הנשימה היתה כאוטית, והייתי יוצאת מהבריכה עם כאבי צוואר וכתפיים נוראיים".
"מחוץ למים אני בכושר מצוין. אני רץ 8 ק"מ בלי להתעייף, ובסופי שבוע רוכב עשרות ק"מ באופניים", משתף אורי (34) מת"א. "אבל משום מה כשאני נכנס לבריכה, אני מתנשף אחרי בריכה וחצי כאילו אין לי סיבולת לב-ריאה כלל. לא הצלחתי להבין איך זה קורה".
אלא שמיכל ואורי ממש לא לבד. על פי נתונים של ארגון TI הבינלאומי, כ-99% מאוכלוסיית העולם לא מסוגלים לשחות חתירה ברציפות למעלה מ-4 דקות. והסיבה? ממש לא מה שרוב האנשים חושבים.
"הבעיה היא לא כושר, ולא כוח", מסביר גדי כץ, המדריך הראשי של TI בישראל. "הבעיה היא שלימדו אותנו לשחות לא נכון. שיטת הלימוד הנפוצה בעולם הומצאה לפני למעלה מ-100 שנים על ידי הצלב האדום, והמטרה שלה הייתה ללמד אנשים לשרוד 40-20 מטר ולהציל את עצמם מטביעה. לזה היא מעולה. אבל לשחייה למרחקים? היא פשוט לא עובדת".
השיטה המסורתית מלמדת אותנו "להכות" חזק ו"לבעוט" הרבה. בפיזיקה של המים, זה כמו לנסות לנהוג בפרארי כשבלם היד (ההנד-ברקס) מורם: אתם משקיעים המון אנרגיה, אבל המים רק מתנגדים לכם יותר. התוצאה? דופק בשמיים, כאבי צוואר וכתפיים, ותחושה שאתם "נלחמים" במים במקום לזרום איתם.
Total Immersion, או בקיצור TI, היא שיטה מהפכנית ללימוד שחייה בסגנון חתירה שפותחה בסוף שנות ה-80 בארה"ב על ידי מאמן השחייה האולימפי טרי לוכלין. העיקרון המרכזי שלה פשוט להפתיע: אל תילחמו במים – תזרמו איתם.
"70% מהטכניקה שלנו עוסקים בצמצום ההתנגדות של המים", מסביר כץ. "אנחנו לא באים לחתור בכוח – אנחנו באים לגלוש. במים אתה לא צריך שרירים חזקים, אתה צריך טכניקה נכונה. זו הסיבה שבחור בן 21 שרק השתחרר מהצנחנים מתעייף אחרי 4 בריכות, בזמן שמישהו בן 60 בלי כושר מיוחד שוחה קילומטר בלי לעצור. ההבדל היחיד? טכניקה".
סגנון החתירה, מסתבר, מורכב רק משתי תנועות שחוזרות על עצמן. "אם יודעים לעשות את שתי התנועות האלה נכון – יודעים לעשות גם 10,000 תנועות", אומר כץ. "הבעיה היא שרוב האנשים עושים אותן לא נכון, ולכן מתעייפים מהר מאוד".
הפתרון הפשוט הזה הוא כנראה מה שהפך את TI לבית הספר לשחייה הגדול בישראל, עם למעלה מ-70 סניפים בפריסה ארצית ויותר מ-10,000 בוגרים בשנה.
"תארו לכם את הסיפוק בלסיים קילומטר שחייה בסגנון חתירה בלי לעצור", אומר כץ. "את התחושה של לגלוש במים במקום להילחם בהם. את היכולת להיכנס לבריכה ולצאת אחרי 45 דקות כשאתם רעננים, לא מותשים. זו בדיוק הסיטואציה שבה נמצאים הבוגרים שלנו".
"הלוואי שהייתי מגלה את השיטה הזו קודם", אומר אורי. "הייתי יכול לחסוך לעצמי שנים של תסכול בבריכה ובזבוז של כוח מיותר במלחמה נגד המים, במקום לעבוד אתם. עכשיו, כשאני נכנס למים, אני סוף סוף מבין למה במים אין שום משמעות לכוח".
🔒 טופס אישי ומאובטח באמצעות טכנולוגיית SSL מתקדמת.🔒
43
31
10
12