לחיות ולהזדקן בכבוד היא זכות בסיסית של כולנו. במיוחד אם נקלענו למצב סיעודי. בסיטואציה כזו, לפחות על הנייר, ייתכן שמגיע לנו פיצוי של עד מאות אלפי שקלים במסגרת הביטוח הסיעודי. גם אם זה נכון, השגת הפיצוי עשויה להיות משימה מרובת מכשולים אשר חברות הביטוח מערימות עלינו. הסתייעות בעו"ד מנוסה, כזה שכבר סייע למאות ואפילו אלפים למצות את זכויותיהם במסגרת תביעות סיעוד – היא הדרך המתבקשת להתמודד.
אי אפשר לקרוא את זה ולהישאר אדישים: 1 מתוך 3 תביעות סיעוד נדחות בקור רוח ע"י חברות הביטוח. זה אומר ש-33% מהחולים הסיעודיים לא מקבלים את הפיצוי שמגיע להם. בישראל חיים למעלה מ-200,000 חולים סיעודיים אשר קבלת הפיצוי היא קריטית עבורם. לא פחות מזה. האם אלה ההורים שלכם? הסבתא? אדם אחר שקרוב לליבכם?
לחולה הסיעודי קשה להיאבק, הוא גם לא תמיד מסוגל. אין לו את הידע, אורח הנשימה או את הכוח הגדול שיש לחברות הביטוח. להן יש עורכי דין, רופאים ואפילו חוקרים של חברות הביטוח אשר כל מטרתם היא להקשות על החולה הסיעודי כדי "להוכיח" שהוא לא סיעודי בכלל. לעיתים זה נעשה בדרכים פסולות אשר ממש נוגדות את החוק.
רפאל אלמוג, שותף במשרד עו"ד אלמוג-שפירא שמטפל בתביעות סיעוד, אמר: "יש מערכת יחסים מאוד לא שוויונית בין חברות הביטוח למבוטחים. ברגע שאדם סיעודי מנסה לקבל את הפיצוי שמגיע לו, הוא נתקל לרוב בחומה של בירוקרטיה ואין בידיו את הכלים שיעזרו לו לצלוח אותה. הדבר הכי חשוב זה שמבוטחים יקבלו את הפיצוי שמגיע להם. מדובר בהרבה כסף. משרדנו מספק ייעוץ ללא התחייבות ומעטפת תמיכה מלאה למבוטח. התגמול על שירותנו על בסיס הצלחה בלבד. בלי להצטנע – יש לנו אלפי סיפורי הצלחה".
אדם יכול להיחשב לסיעודי בשני מישורים: קוגנטיבי (שכלי) ותפקודי (התנהלות עצמאית). כאשר רופא מומחה קובע כי המבוטח הוא 'תשוש נפש', כלומר, הוא חווה ירידה קוגניטיבית המתבטאת בפגיעה בכושר השיפוט, אובדן זיכרון ו/או חוסר התמצאות בזמן ובמרחב הוא עונה על המישור הראשון. זה עשוי לנבוע, בין היתר, מהתפתחות מחלות כמו דמנציה ואלצהיימר.
המישור התפקודי בודק האם אדם נזקק לתמיכה כדי לבצע לפחות 3 מתוך 6 הפעולות הבסיסיות: ישיבה ושכיבה, הלבשה והתפשטות, רחצה עצמאית, יכולת לאכול ולשתות, שליטה בסוגרים והתניידות ממקום למקום. ככל שהוא עונה על הקריטריונים ויש לו ביטוח סיעודי – ייתכן שמגיע לו פיצוי משמעותי שעשוי להגיע למאות אלפי שקלים.
עם ניסיון של למעלה מ-20 שנה, משרד עו"ד אלמוג-שפירא עוסק בייעוץ, הכוונה וייצוג מול חברות הביטוח במסגרת תביעות סיעוד. המשרד מלווה את המבוטח ומשפחתו, לכל אורך הדרך, החל מאיסוף מסמכים רלוונטיים, דרך ליווי בזמן הבדיקה הרפואית מטעם חברת הביטוח וכלה בהגשת תביעה משפטית במידה שחברת הביטוח דוחה את בקשת הפיצויים. הקשר התמידי עם המבוטח ובני משפחתו מעניק לחברי המשרד מוטיבציה להמשיך ומאפשר להם להגיע לתוצאות חיוביות באופן המהיר ביותר. מתוך הרצון להתמקד בעיקר – השגת פיצוי מקסימלי למבוטח – התגמול על השירות הוא רק במקרה של הצלחה. לא קיבלתם? פשוט לא שילמתם!
טלי, 56, בת לאם סיעודית, ניסתה במשך שנים להשיג עבורה פיצוי מחברת הביטוח, אך ללא הצלחה. טלי סיפרה: "אמא הפכה לסיעודית לפני 8 שנים בערך. פנינו לחברת ביטוח כדי לקבל את הקצבה שמגיעה לה בחוק. קיבלנו תשובה שלילית; שהיא לא סיעודית ולא מגיע לה. זה היה תחושה של עלבון, של חוסר אונים, שאין פה יחסי כוחות במאבק. זאת אמא שלי, הסיעודית הקטנה, שניצבת מול קיר גדול שאומר 'לא'. לשמחתי ,נחשפתי למשרד אלמוג-שפירא. הרגשתי שמצאתי בית לא רק עו"ד על אוטומט. בסופו של דבר, הצלחנו להגיע להסכם והשגנו תגמולים מחברת הביטוח. אמא שלי קיבלה את מה שמגיע לה".
להערכת הסיכוי לזכות בתביעה סיעודית – השאירו פרטים
🔒 טופס אישי ומאובטח באמצעות טכנולוגיית SSL מתקדמת.🔒
43
31
10
12
המאמר מדגיש כי אלפי ישראלים אינם מודעים לזכאותם. הוא ככל הנראה מפרט את הקריטריונים לזכאות, כגון מצב רפואי המצריך עזרה בפעולות יומיומיות (ADL) או ירידה קוגניטיבית, וממליץ לבדוק את תנאי הפוליסה הספציפית שלך.
ביטוח סיעודי נועד לספק כיסוי כספי למצבים בהם אדם אינו יכול לתפקד באופן עצמאי. המאמר מציין כי ניתן לקבל פיצוי של עד מאות אלפי שקלים, מה שמדגיש את החשיבות במימוש זכויות אלו כדי להקל על הנטל הכלכלי הכרוך בטיפול סיעודי.
המאמר ככל הנראה מסביר את השלבים הנדרשים להגשת תביעה, הכוללים איסוף מסמכים רפואיים, מילוי טפסים עבור חברת הביטוח ועמידה בפני הערכות רפואיות. ייתכן שהוא גם ממליץ להיעזר במומחים בתחום.
כותרת המאמר מציינת כי הפיצוי יכול להגיע עד מאות אלפי שקלים. סכום הפיצוי תלוי בתנאי הפוליסה הספציפית, היקף המצב הסיעודי ומשך הזמן שבו נדרש הטיפול. המאמר נועד להבהיר את הפוטנציאל הכלכלי הטמון במימוש זכויות אלו.
שאלון אישי ומאובטח 
